(Banner will apear here)

Beautiful Kabbalah Jewelry Judaicawebstore.com
גודל הטקסט:

שיירת הדסה

שיירת "הדסה" הייתה שיירת משוריינים ובהם יהודים שהיו בדרכם להר הצופים ב-13 באפריל 1948. השיירה כללה עובדי רפואה של בית החולים הדסה הר הצופים, עובדי האוניברסיטה העברית, אנשי ההגנה מגיני ההר, חולים, מבקרים ואזרחים. בעת שעברה בשכונה הערבית שייח' ג'ראח, הותקפה השיירה בידי פורעים ערבים, שרצחו 79 מחבריה.

בית החולים הדסה שכן על הר הצופים ממזרח לירושלים, בסמוך לאוניברסיטה העברית (באותם ימים תוכנן לפתוח שם בית ספר לרפואה ולהפוך את בית החולים הדסה לבית חולים אוניברסיטאי). הר הצופים היה מובלעת בלב אוכלוסייה ערבית ואליו הוביל מסדרון צר, שנשלט בידי הערבים משני צדיו. לאחר החלטת האו"ם על תוכנית החלוקה בכ"ט בנובמבר 1947 הייתה התחבורה העברית בין הר הצופים לירושלים מטרה להתקפות הערבים. בעקבות לחץ אמריקאי הבטיח הצבא הבריטי לאבטח את השיירות בדרכן לאוניברסיטה העברית ואל בית חולים הדסה, זאת על סמך חשיבותם התרבותית וההומניטרית של מוסדות אלו.

שיירת אספקה במהלך מלחמת השחרור

אולם הצבא הבריטי לא עמד בהבטחתו זו עד תחילת אפריל. בתחילת מרץ, מנהיג הכוחות הפלסטיניים בירושלים, עבד אל-קאדר אל-חוסייני, איים לפוצץ את בית החולים. למרות שלא מימש את איומו, החלו הערבים לתקוף את השיירות המובילות לבית החולים. לשם כך השתמשו בכדורים חודרי שריון והטמינו מוקשים בדרך. בתחילת אפריל 1948, לאחר לחץ נוסף על הבריטים, תפס הצבא הבריטי בית ערבי שהיה משלט עיקרי בשכונת שיח' ג'ראח והשיירות עברו בלי תקלות.

ל–13 באפריל תוכננה שיירה גדולה להר הצופים. למרות שהשיירה קיבלה הבטחה מהמפקד הבריטי שהדרך בטוחה, סיירים של ארגון "ההגנה" המליצו לדחות את צאתה בגלל המתח שהיה בעקבות פרשת דיר יאסין שהייתה ארבעה ימים לפני המועד המתוכנן. בגלל הצורך הדחוף באספקה והבטחת המפקד הבריטי, הוחלט להמשיך בתוכניות ולשלוח את השיירה.

בית החולים הדסה הר הצופים בעת הקמתו

ב־13 באפריל 1948 יצאה לדרך שיירה, סדר התנועה: משוריין ליווי ובו לוחמים, אמבולנס גדול ובו מנהל "הדסה" ד"ר חיים יסקי ושנים עשר נוסעים, שני אוטובוסים משוריינים של חברת "המקשר" ובהם כ-60 נוסעים, אמבולנס קטן, שלוש משאיות עמוסות מזון ואספקה רפואית, כמאסף היה משוריין לווי נוסף. בשיירה היו 105 נוסעים ומלווים: אנשי ההגנה ממגיני ההר, רופאים, סטודנטים לרפואה, אחיות, חולים, מבקרים ואנשי סגל האוניברסיטה העברית. השיירה יצאה לדרך בשעה 09:00 בבוקר מרחוב הסולל (כיום רחוב החבצלת) במרכז העיר ירושלים. באמצע הנסיעה, בשכונת שיח' ג'ראח, בשעה 9:45 עלה הרכב המוביל על מוקש והשיירה הותקפה על ידי כנופיות ערביות. 5 כלי רכב הצליחו להימלט, אך כלי רכב אחרים - ובהם אמבולנס ושני האוטובוסים - נתקעו וספגו מטח כבד של אש מקלעים, זאת למרות שהניפו דגל לבן שמשמעותו כניעה. הירי גרם לדליפת בנזין מהרכבים, אותו ניצלו הערבים כדי להציתם באמצעות בקבוקי מולוטוב, כאשר הנוסעים עדיין בפנים.

במשך כ-6 שעות סירבו הכוחות הבריטים להתערב ולחלץ את השיירה. הם אפילו סירבו להביא את ז'אק דה רנייה, נציג הצלב האדום בירושלים, לנהל משא ומתן על הפסקת אש. הקצין הבריטי ג'ק צ'רצ'יל ניסה, על דעת עצמו, לחלץ את הנצורים, אך הדבר לא עלה בידו, אם בשל נסיבות האירוע, ואם בשל רצונם של הנצורים להגיע למטרתם, ולהמתין לחילוץ על ידי אנשי ההגנה מירושלים. הבריטים הוסיפו חטא על פשע ומנעו מ"ההגנה" לארגן מבצע חילוץ. ניסיונות חילוץ שביצע הפלמ"ח היו מעט מדי ומאוחר מדי ולא עלה בידם לחלץ את המותקפים. ההתקפה נמשכה כ־6 שעות והסתיימה רק ב־15:30 כאשר הורה הפיקוד הבריטי לאנשיו לשים קץ לטבח. חלק מהנרצחים נקברו בקבר אחים בבית הקברות סנהדריה.

מבנה הכניסה לבית החולים הדסה הר-הצופים בשנות השלושים

78 יהודים נרצחו מירי או משריפה מהם 20 נשים, עם ההרוגים נמנו ד"ר חיים יסקי, מנהל ביה"ח הדסה, ד"ר משה בן-דוד, המנהל המיועד של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית, וד"ר בנימין קלאר, חוקר הלשון העברית באוניברסיטה. בשכונת מוסררה בירושלים אף יש רחוב בשם "רחוב הע"ח" לזכר ההרוגים בשיירה. יש המכנים את השיירה בשם "שיירת הע"ח".

אחרי ההתקפה אף שיירה לא יכלה להגיע לבית החולים במשך שבוע עקב התקפות כבדות על הדרך, ולמרות העזרה שהבטיחו הבריטים. מצב בית החולים התדרדר ולבסוף הוחלט לפנותו בתחילת מאי, תוך השארת צוות קטן שיכול לטפל רק ב־50 חולים. בסוף מאי הוא נסגר עקב מחסור באספקה, ורק מספר קטן של רופאים ומתמחים נשאר. ב־7 ביולי 1948 הושג הסכם בתיווכו של האו"ם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של הלגיון הערבי על פירוזו של הר הצופים‏‏. הסכם זה נשאר בתוקפו ואושר מחדש בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנחתמו עם ירדן ב־3 באפריל 1949. הר הצופים נהפך למובלעת בחסות האו"ם, שבה הוצבו 85 שוטרים ו־35 אזרחים ישראלים לשמירה ולתחזוקה‏‏.

Back To The Top