(Banner will apear here)

Beautiful Kabbalah Jewelry Judaicawebstore.com
גודל הטקסט:

שברי צוואר הירך והטיפול האורטו-גריאטרי

עצם הירך

שברי צוואר הירך הינם מהפציעות השכיחות והחמורות ביותר בקרב הקשישים. היארעות שלהם הולכת וגדלה בעולם כולו, עקב גידול אוכלוסיית הקשישים והעלייה בשכיחות השברים עם הגיל.

קשישים תשושים ודמנטים, שחלקם באוכלוסיה הולך וגדל, נמצאים אף בסיכון גבוה יותר לשברי צוואר הירך. בארה"ב יש כ-300000 מקרים בשנה ו-85% מהם קורים באנשים לאחר גיל 65. בארץ מדובר בכ-6000 שברים בשנה. 75% ממקרי שבר צוואר הירך קורים בנשים. עד גיל 90, שליש מהנשים ושישית מהגברים ילקה בשבר בצוואר הירך. לשברי צוואר הירך גם השלכות כלכליות כבדות משקל. מדובר בהוצאה של כחצי מיליארד ₪ בשנה בישראל, המהווה כ-2% מההוצאה הלאומית לבריאות.

ד"ר ישעיהו בלוססקי

מנהל המחלקה הגריאטרית בית החולים בילינסון מרכז רפואי רבין, פתח תקווה. ומנהל רפואי של בית האבות הסיעודי עטרת רימונים, בני ברק.

שני גורמי הסיכון העיקרים לשברים בצוואר הירך הינם נפילות ואוסטאופורוזיס. נפילות הינן שכיחות בקשישים, אך רק כ 1-2% מהן גורמות לשברים. אוסטאופורוזיס מוגדרת כירידה משמעותית במסת העצם על מרכיביה השונים ולא כפי שנהוג לחשוב רק איבוד סידן. גורמי הסיכון לאוסטאופורוזיס הינם בעיקר: גיל מתקדם, עישון, מין נקבה, דמנציה, שימוש בתרופות (כגון סטארואידים).

ישנם מספר חלוקות של שברי צוואר הירך. מקובל לסווג את השברים לפי מיקומם האנטומי ל-2 סוגים עיקריים, שהמשמעות הינה לגבי סוג הניתוח. החלפת ראש הירך בתותבת מלאכותית, או "תיקון" השבר ע"י הצמדת חלקיו בעזרת הברגה או מעין מסמור. מטרת הטיפול הניתוחי היא מניעת שכיבה ממושכת על כל סיבוכיה הקשים, וחזרה עד כמה שניתן מהר, לרמה התפקודית הקודמת לשבר.

התמותה והתחלואה של שברי צוואר הירך לפני עידן הניתוחים הייתה עצומה, מדובר היה כמעט בגזר דין מוות או בנכות קשה. כיום כתוצאה מהניתוחים והטיפול המשולב האורטו-גריאטרי, התמותה לאחר שברי צוואר הירך נעה סביבות 16%-20% בשנה הראשונה לשבר, בעיקר בקרב הקשישים הסובלים ממחלות כרוניות נוספות, גופניות וקוגניטיביות. ברוב הקשישים לאחר השבר, קיימת ירידה ביכולת התנועה ואיבוד ברמת התפקוד לעומת המצב טרם השבר. כ- 45% מהקשישים שחיו בקהילה לפני אירוע השבר מופנים למוסדות שונים לאחר האשפוז והתקופה החדה, 15%-25% נשארים במוסדות כשנה לאחר אירוע השבר.

כיום ברור שניתוח תיקון שברי צוואר הירך צריך להתבצע תוך 24-48 שעות מאירוע השבר, באם החולה כשיר להינתח, כדי להקטין את הסיבוכים ולשפר את תוצאות השיקום. הניתוח עצמו מהווה רק חלק ממערכת רחבה של טיפולים. כבר כ-15 שנה הולכת ומתגבשת הדעה שהשבר אינו רק עניין אורטופדי מכני, אלה מדובר באירוע כלל גופני בעל השלכות חשובות על מערכות גופניות ופיזיולוגיות בקשיש. יותר ויותר ניתן לראות בבתי חולים (לדוגמא בבה"ח בילינסון), יחידות אורטו-גריאטריות שמטרתן לטפל באופן כוללני בקשישים עם שברי צוואר הירך. החולה המגיע למיון עובר הערכה ואבחנה של האורטופדים, מועבר למחלקה הגריאטרית לצורך הכנתו לניתוח הנחשב כדחוף, ולאחר כ-12-24 שעות ובהתייצבותו מהניתוח, מוחזר למחלקה הגריאטרית.

עיקר הנושאים המטופלים ביחידה האורטו-גריאטרית במקביל לתהליך השיקומי הינם: מניעת סיבוכים תסחיפיים, טיפול בכאב, מניעה וטיפול בזיהומים, ייצוב לחצי הדם והדופק, שינויים תרופתיים, מתן דם, מניעת פצעי לחץ, ייצוב ומאזן משק המים והאלקטרוליטים, הערכה קוגניטיבית וביצוע אפוטרופוסות באם צריך, טיפול בבעיות תזונה, מניעה וטיפול באצירת שתן ובעצירות, מניעה וטיפול במצבי הבילבול החריף, טיפול בדיכאון הקשור לשבר ותוצאותיו ועוד.

בסיכום: שבר בצוואר הירך הינו ללא ספק אירוע טראומתי קשה הנושא בחובו השלכות העלולות להיות חמורות. יחד עם זאת, בשנים האחרונות אנו עדים להתקדמות רבה ומשמעותית בידע ובטיפול בו וכתוצאה מכך גם בפרוגנוזה.

ד"ר ישעיהו בלוססקי

Back To The Top