(Banner will apear here)

Beautiful Kabbalah Jewelry Judaicawebstore.com
גודל הטקסט:

רפואת ילדים: ראיון עם פרופ' יונה אמיתי

פרופ' יונה אמיתי

מהן המחלות שתוקפות את הילדים? האם יש סיכון במתן חיסונים? האם יש מקום לרפואה משלימה במחלות ילדים? האם אפשר למנוע מומים מולדים? ואיזו טענות יש לו על מדיניות המדינה ביחס לחינוך לבריאות מונעת אצל ילדים? כל אלה ועוד בריאיון מיוחד עם פרופ' יונה אמיתי יו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה ורופא ילדים במרפאות "מכבי" ו"מאוחדת" בירושלים.

מהן המחלות השכיחות אצל ילדים?

פרופ' יונה אמיתי

המחלות השכיחות ביותר הן מחלות זיהומיות. בעולם המודרני יש שיפור דרמטי ברפואת הילדים שנובע בין השאר מכך שתנאי החיים ומצב התברואה השתפרו ואין מחסור במזון כבעבר. ועדיין המחלות הזיהומיות מככבות בראש רשימת המחלות שתוקפות ילדים וזה מפני שמערכת החיסון של הילדים נבנית בהדרגה.

התינוקות חשופים מאוד לכל המחלות הללו גופם לא מכיר את מחוללי המחלות ועדיין לא הספיק לייצר נוגדנים ולכן כל חשיפה שלהם למזהמים עלולה לחולל מחלה. "יש לקחת בחשבון שהפעוטות נמצאים במצב תמידי של סריקת הסביבה כל דבר הם בוחנים על ידי החדרה לפה. זו כמובן התנהגות נורמטיבית אך היא גורמת להדבקות במזהמים שונים.

במיוחד כאשר ילד נמצא בגן שבו נמצאים עוד ילדים רבים המדביקים ונדבקים אחד מהשני בגלל חוסר הזהירות המובנית שלהם [כהכנסת חפצים לפה] ובגלל אי בשלותה של מערכת החיסון. המערכות העיקריות שניזוקות הן העור, מערכת הנשימה ומערכת העיכול.

המודעות להיגיינה ושיפור איכות מי השתיה מצמצמים כיום את החשיפה למזהמים השונים ולכן ביחס לעבר יש שיפור ניכר גם במחלות אלו. יש מחלות שאף נכחדו מן הארץ כמו קדחת ומלריה "צריך גם לציין את התפקיד המכריע של חיסונים בצמצום התחלואה והתמותה ממחלות זיהומיות. לדוגמא מחלת הפוליו: בשנות ה-50 חלו בארץ 5,000 ילדים בפוליו בתוכם מקרי מוות ואלפי ילדים שנותרו נכים לכל חייהם. "מחלה זו כמעט נכחדה מן העולם הודות לחיסונים. דרך אגב ממציאי שני החיסונים של הפוליו היו יהודים (סאלק וסייבין...)

מחלה נוספת שגם גרמה לתמותה רבה ונכחדה הודות לחיסונים היא מחלת האבעבועות השחורות. באשר לחצבת, בעולם הגדול חצי מליון נפטרים מדי שנה מרביתם ילדים. בישראל ב"ה מחלה זו נדירה וזאת הודות לחיסון היעיל. בכל זאת היו בארץ שלושה ארועים של התפרצויות של חצבת. ההתפרצות הראשונה התרחשה לפני חמש שנים השניה לפני שלוש שנים והאחרונה לפני כשנה וחצי.

באירוע זה נדבקו 1,500 איש בחצבת רובם ילדים ורובם מהמגזר החרדי וזו דוגמא משכנעת לחשיבות החיסונים כי אם 1,500 איש היו מחסנים זה לא היה קורה. באותם מקומות שבהם לא חיסנו ילדים היו התפרצויות לא רק של חצבת למשל היו התפרצויות של שעלת. בשנה שעברה מתו ארבעה ילדים משעלת. כמו כן היו גם מקרים של דיפטריה כולל מקרי מוות. ומוות שכזה בהחלט היה אפשר למנוע.

אני מכירה משפחות שלא מחסנות את ילדיהם בגלל מקרים של נפגעי חיסון. מה אתה יכול לומר למשפחות כאלה?

יש ויכוח בין המימסד הרפואי לבין קבוצות קטנות של הורים ואחרים שמתנגדים לחיסון ילדים. בדרך כלל הם עושים שימוש במידע לא בדוק ולא הוגן. יש הטוענים כי אם הילד לקה במחלה כרונית שבועיים לאחר שקבל חיסון, המחלה נגרמה בהכרח מהחיסון. המחקרים מורים שאין קשר בין הדברים. בעבר למשל, טענו שחיסון נגד חצבת גורם לאוטיזם היום יודעים שזו טענה לא נכונה.
 
כאשר ציבור כזה או אחר ניזון משמועות ומאמירות שלא נבדקו הוא יכול להאמין בקשרים כאלה אך האמת כפי שהיא משתקפת בבדיקות ובמחקרים הסיכון בנטילת חיסון הינו מזערי ביותר ולא עומד בשום פרופורציה ביחס לסיכון הגבוה ללקות במחלות קשות.

יש גם הורים שטוענים שמה שלא מחסל מחשל... זו גם גישה לא הוגנת כלפי הילדים. כמה אמיץ יכול להיות הורה על הגב של הילד שלו... לצערי, יש מספיק מחלות שאין להם חיסון ואין צורך להוסיף עליהן גם מחלות שניתן למנוע בעזרת חיסון.

הייתי רוצה להוסיף כאן משהו מאוד חשוב במסגרת הרפואה המונעת. למעשה אחד העקרונות החשובים ביותר למניעת מחלות הוא מתן טיפול מונע בזמן המתאים. היום אנו יודעים שנטילת חומצה פולית יכולה למנוע היווצרות מומים בעובר. לכן ההמלצה היא שנשים יקחו חומצה פולית בכל גיל הפוריות. החומצה הפולית מסייעת גם במניעת אנמיה ולכן רצוי להמשיך לקחת אותה בכל תקופת ההריון. לאחר לידה לשוב לקחת באופן קבוע כדי לכסות את ההריון הבא. 

יש כיום מודעות רבה בלקיחת החומצה הפולית.

פרופ' יונה אמיתי

אני שמח לשמוע על כך, מה גם שמשרד הבריאות עורך סקרים מעת לעת בנושא ובסקר האחרון התברר כי בישראל נמצאה עליה תלולה בשימוש בחומצה הפולית. את חיזוק העניין הזה והבאתו למודעות ציבורית התחלנו במסגרת תפקידי במשרד הבריאות לפני כ-10 שנים אז נקטנו באמצעים שונים כדי להגביר את השימוש בחומצה והיום ב"ה אכן נשים רבות משתמשות בה.

האם באמת רואים גם ירידה במספר המומים?

באופן חד משמעי, כן!

האם אתה ממליץ על תוספי תזונה לפעוטות?

חשוב מאוד לתת ויטמין D בשנת החיים הראשונה וחשוב מאוד להקפיד על לקיחת תוספי ברזל בהתאם להנחיות האחיות בטיפת חלב ורופא הילדים, תוספים אלו חשובים ביותר לבריאות התינוק להתפתחותו הפיזית והמוחית".

האם  חיסון ילדי ישראל במסגרת בית הספר זו המצאה ישראלית?

לא, זהו נוהג שקיים מזמן בכל הארצות המתקדמות. הנוהג הזה נוצר מכיוון שזו הדרך הקלה והיעילה להגיע למקסימום ילדים ולחסנם. אין גורם רפואי אחד שיכול להגיע לכל הילדים שלא באמצעות בתי הספר.
 
כיום הגישה הכלל עולמית בנושאי רפואה מונעת עוד מחזקת את הגישה הזאת והלוואי ויכולנו לעסוק בתחומים נוספים ומהותיים בתוככי בית הספר. אנו יודעים היום כי רבים מן ההרגלים הרעים מתחילים בילדות ולכל המאוחר בגיל העשרה ולכן אם היינו מצליחים להגיע להסברה יעילה בגילאים האלה בנושאים כמו השמנה, אנרוקסיה, עישון, אין ספק שהיינו מגיעים להצלחה גדולה יותר מכל מה שאנו משיגים כיום אחרי שילדים התרגלו לתזונה לא נכונה או הפכו למעשנים המכורים לסיגריות.

ואתה אומר זאת כמי שהיה עובד בכיר במשרד הבריאות במשך תשע שנים?! לא הצלחת להזיז שם דברים?

זה נכון עבדתי שם, הייתי ממונה על המחלקה לאם, לילד ולמתבגר. המחלקה שאחראית על הפעלת טיפות החלב בארץ, מערכת הרפואה בבתי הספר, המדיניות של רפואה מונעת ברמה הארצית. במסגרת הזו נעשית פעילות מעקב גדילה והתפתחות, זיהוי מוקדם של בעיות עקמת, גילוי מוקדם של בעיות שמיעה וראיה, הפרעות התנהגות ואיתור מוקדם של בעיות השמנה ואנורקסיה. 

לצערי, משרד הבריאות שבנה את המערך של טיפות החלב לתפארת נאלץ לקצץ בתקציביו בשל מדיניות האוצר, הקיצוץ גרם לכך שקופות החולים יכנסו לחלל שנוצר כדי למנוע הדרדרות, שהרי ברור היום לכל הנוגעים בדבר שרפואה מונעת משתלמת גם מבחינה כלכלית לטווח ארוך.

כל שקל שמשקיעים כעת מונע הוצאות של שלושה עד עשרה שקלים בעתיד. רפואה מונעת חוסכת מחלות וסיבוכים שגורמים לנכות ולסבל, עולות הרבה כסף ויוצרות נטל על המשפחה והחברה. היום העביר משרד האוצר את האחריות לטיפול בילדי בתי הספר לגורם פרטי. קופות החולים התקשו לעמוד בכך מהסיבה הפשוטה שבכל כיתה יש ילדים מכל הקופות אז מי יבוא לחסנם?"

מי ממן את הגוף הפרטי הזה?

האוצר.

אז מה הוא הרויח מכל העיסקה הזאת?

לאוצר כיום יש כמה עקרונות שאינם מתבססים על בריאות או על ראיה ארוכת טווח. האוצר היום מנהל מדיניות הנוגדת את בריאות הציבור, למשל בשביל האוצר הפרטת שירותי בריאות התלמיד נחשבת להישג למרות שהוא משלם אותו התקציב ממש כפי ששילם עד עתה. אני אישית התנגדתי לצעד הזה אך מרגע שהעניין התבצע יש לתת לו את כל הסיכוי להצליח מפני שמדובר בבריאותם של ילדי ישראל. היום התהליך הזה מתרחש בצורה  נסיונית לשלוש שנים.

הבעיה הגדולה היא שהתקציב קוצץ  ב- 50%  ביחס לתקציב שהיה אם ניקח בחשבון את הגידול במספר התלמידים בארץ מאז החל התהליך. עם תקציב כזה אי אפשר לחנך לבריאות נכונה אי אפשר להלחם בהרגלים לקויים כעישון השמנה ואנורקסיה אפשר בקושי לשמור על חיסונים ולא יותר, אך המדינה תשלם על כך בעתיד ללא ספק. זו ראיה לטווח קצר שתעלה לבסוף ביוקר.

פרופ' יונה אמיתי

איך הורים אמורים לבחור את רופא הילדים של ילדיהם?

כדאי מאוד לפנות לרופא מומחה. בארץ כ-60% מן הרופאים הפועלים מטעם קופות החולים הם רופאים מומחים. השאר הם בעלי הכשרה מקצועית אך לא מומחים בתחום.

איך הורה אמור לדעת מי רופא מומחה?

את צודקת זו שאלה טובה... צריך לנסות לברר... אין לי כרגע תשובה אחרת. בכל מקרה כדאי ורצוי שהרופא יהיה מומחה למרות שלנסיון הפרקטי יש משמעות רבה, התמחות רפואית היא עניין חשוב ביותר. חשוב לבחור רופא שלילד טוב אתו שילד ירגיש  נוח בחברתו. משום שהכישורים הפורמלים חשובים אך הכישורים האנושיים חשובים לא פחות.

ילד עלול לחוש מאויים כשהוא נכנס לחדר הרופא. הוא חווה בחדר זה דברים כלל לא נעימים הרופא מורה לו לפתוח את הפה ותוקע לו שם מקל ומציץ לו בחור של האוזן, לא פעם פולש לפרטיותו... ואסור לשכוח שאת כל הדברים הללו הילד חווה כאשר הוא אינו במיטבו, כאשר הוא חולה ובלאו הכי חש פגוע וכואב. לכן  חשוב להשקיע בתחילת הביקור זמן כדי לייצר אווירה נינוחה ורגועה יותר. אני נוהג לבדוק ילד כאשר בסביבתו חלון הפונה לנוף כלשהו, מצאתי שזה דבר המרגיע את הילדים אולי כי בתת הכרה שלהם חולפת המחשבה עוד רגע אני בחוץ... הוא רואה תנועה, אנשים, זה מעסיק ומרגיע.

בכל מקרה הרופא צריך לחשוב על דרכים לא שגרתיות לבדיקה ולהימנע מהשכבה נוקשה על מיטת הטיפולים זה לעיתים יוצר מתח ואי נכונות לשיתוף פעולה. ברפואת ילדים יש מקום רב לכישורים האנושיים וליכולת לגרום לילד לשתף פעולה, קשה לכמת את זה, אך לחשוב שההורים יתייחסו לנקודה זו כשהם בוחרים רופא ילדים.

האם צריך לבקר אצל הרופא רק כשהילד חולה או שמא יש לבצע גם בדיקות שגרתיות?

מומלץ מאוד לבקר אצל רופא ילדים זמן קצר לאחר הלידה. בכל מקרה לא יאוחר מגיל חודש. זה הזמן שהרופא יכיר את הילד ויעניק הדרכה להוריו. חשוב שהילד ייבדק לפחות עוד פעמיים במהלך השנה הראשונה לחייו. זו שנה קריטית ומשמעותית מאוד בכל נושא הגדילה וההתפתחות ולכן חשוב שרופא ילווה את התהליך.

בשנה השנייה יש לבקר אצל רופא לפחות פעם אחת ולאחר מכן פעם בשנה עד גיל שש. בגיל ההתבגרות חשוב לבוא פעם בתחילת התקופה (גיל 12-13) ופעם באמצע גיל ההתבגרות כמו כן חשוב להגיע לאחיות לפני החורף וליטול חיסון נגד שפעת.

אתה ממליץ על החיסון הזה? יש כה רבים שמתנגדים לו.

אני אישית ממליץ מאוד. משרד הבריאות ממליץ לחסן את כל הילדים עד גיל חמש. נכון שחיסון זה אינו מחסן מפני כל הצטננויות החורף ונכון הוא שילדים נדבקים בקלות, אך דווקא בשל כך יש לחסן אותם מפני נגיף השפעת שכנגדו ניתן החיסון ובכך למנוע מהם לפחות את השפעת. כפי שציינתי קודם ילדים נדבקים בקלות בגלל המערכת החיסונית שלהם שאינה בשלה והם בעצמם מפיצים את המחלות בגלל הכנסת חפצים לפה, חוסר שמירה על ההגיינה וכו'.

האם יש מקום לרפואה אלטרנטיבית ברפואת ילדים?

צריך לקחת בפרופורציות נכונות את הרפואה האלטרנטיבית; ראשית אני לא אוהב את השם "אלטרנטיבית" אני מעדיף להשתמש בשם "רפואה משלימה" מכיוון שכך היא אכן צריכה להיות, משלימה את הרפואה הקונבנציונלית. כאשר הטיפול המשלים ניתן לצד הטיפול הקונבנציונלי ועל ידי מומחים בתחום, זה טוב, מפני שבאמת לרפואה הקונבנציונלית אין פתרונות מוחלטים לכל בעיה.  

מצד שני צריך להיזהר ממטפלים שמבטיחים טיפול חלופי לכל בעיה או מחלה. צריך אפוא, לבחור בזהירות למשל טיפול בדיקור סיני, רפלקסולוגיה והומפאטיה הוכח במספר מחקרים כיעיל ביותר לכן אפשר להשתמש בשיטות רפואה אלו לצד הטיפול הקונבנציונלי, "ראיתי הצלחה במקרים של דלקות אוזניים, דלקות פרקים, כאבי ראש, סינוזיטיס ועוד.

ואסטמה?

לא כל כך, באסטמה יש תרופות מצויינות למניעה וצמצום התקפים וזה דווקא ברפואה הקונבנצוינאלית, טיפולים בתרופות מסוימות  הוכחו כיעילים, בצמצום  ומניעת התקפי אסמה.

יש לך טיפים לייעץ להורים כדי שישמרו על בריאות ילדיהם?

כן,  הקפידו על חומצה פולית, חסנו את הילדים, תנו להם תוספי ברזל וויטמין D, בדקו שמיעה וראיה, הקפידו על הייגינה, מניעת תאונות ולמען ה' אל תשלחו אותם עם חום לגנים ובתי ספר. זה מתכון בטוח להפצת מחלות. גדלו אותם בשמחה ובמאור ובכך תסייעו להם לשמור על בריאותם. 

א. פרידמן / מגזין בריא לדעת

Back To The Top